“Fruits for Peace Association in Israel”

ילנה יריומין - Elena Eryomin
 אני מציירת מגיל הילדות. מאז ומתמיד ציור היה בשבילי תהליך של מדיטציה ושקיעה בתוך עצמי. אפשרות של ניתוק ומנוחה. 
כל ציור זה סיפור של מצב רוח. כל ציור זה עולם וורטואלי כמו משחק מחשב שאני בורחת לשם. כמה שציור יותר ראליסתי ויותר מדויק זה אומר ששקעתי בתוכו עמוק יותר. כל ציור זה אולם שאני באותו רגע קיימת בתוכו. כמה שזה יותר ראליסתי ,כך אני יותר מנותקת מהמציות, תוך כדאי תהליך הציור. 
ציור מאפשר לעזוב  את העולם האמיתי ולעבור לתוך האולמות שכרגע אני רוצה להתקיים שם.
 אני חייה בתוך כל תמונה וחובה את החוויה של מציאות בתוכה. כל ציור זה טיול עם כל הפירטי פרטים שאני רואה ומעבירה אותם על קנוואס.
 אהבתי לדגשים בפריטים קטנים מאפשרת לי לשקוע ולחוות את החוויה של ממש חיים בתוכו.
כמה שציור יותר צבעוני ושמח - כך העולם האמתי הכזב  אותי יותר. הרצון אם לא לשנות את העולם האמתי ,אז לבנות עולם יפה יותר משלי - יותר חזק.